גזר דין בתיק ת"פ 040270/04

1.         הנאשם, דניאל סוחינין, הורשע, על-פי הודאתו, בעבירות שיוחסו לו בכתב-אישום מתוקן: התפרצות לבניין שאינו מקום מגורים וביצוע גניבה והצתה, ונשיאת נשק.

מתיאור העובדות בכתב-האישום המתוקן, עולה כי ביום 25.9.2004, לקראת חצות, פרץ הנאשם לחדר בבניין משרדים המצוי ברחוב שמואל הנציב 5, נתניה, מתוך כוונה לבצע גניבה.

הנאשם נטל מהחדר נשק מסוג 16-M ארוך, מחסנית ובה כדורים, וכן מחשב, מתוך כוונה לשלול אותם שלילת קבע, ויצא את החדר.

מיד לאחר מכן, משהבין כי הותיר את טביעות אצבעותיו בחדר, פרץ הנאשם בשנית אל תוך החדר, דרך החלון, והצית את המקום על-ידי הדלקת קרטון שהיה בחדר.

כמו-כן, שילח הנאשם אש לחדר נוסף באותו בניין, והאש התפשטה וכילתה, כליל, את כל הרכוש שהיה בשני החדרים.

לאחר מכן, עזב הנאשם את המקום כשברשותו הנשק והתחמושת, אותם החביא בעליית-גג בביתו.

2.         הנאשם הופנה אל שירות-המבחן לצורך הכנת תסקיר מבחן בעניינו. מהתסקיר עולה כי מדובר בצעיר כבן 18 וחצי, רווק, יליד קזחסטן. הנאשם עלה ארצה ביחד עם אימו ואחותו לפני כ-7 שנים. טרם מעצרו התגורר הנאשם בבית האם בנתניה.

שירות-המבחן התרשם כי מדובר בבחור המכור לסמים קשים מגיל צעיר, ועל רקע זה הוא מנהל אורח-חיים עברייני בשנים האחרונות.

בעבר, ערך הנאשם מספר ניסיונות גמילה מסמים במסגרות טיפוליות שונות, אך בכולן לא עלה בידו להשלים את הטיפול.

במפגש עם קצינת-המבחן, הגב' לימור להב, הצהיר הנאשם כי חדל מלעשות שימוש בסמים, אך במסגרת מעצרו לא מסר בדיקות שתן אשר יעידו על כך.

הנאשם הביע את רצונו להשתלב בטיפול גמילה, במסגרת הקהילה הטיפולית "הדרך", אך קצינת-המבחן מציינת כי ספק אם לנאשם כוחות מספיקים לביצוע שינוי מעמיק באורחות חייו.

הנאשם, הינו הבכור במשפחת המוצא, ולו אחות בת 17 שנים שהיא תלמידה. הוריו של הנאשם גרושים, ואביו הביולוגי נותר בקזחסטן, וכיום אינו בקשר עם המשפחה. האם, כבת 45 עובדת כמטפלת בקשישים ונשואה בשנית.

הנאשם עצמו הפסיק את לימודיו בכיתה ט', והשלים לאחר מכן 10 שנות לימוד. לדבריו, החל לעשות שימוש בסמים מסוג מריחואנה ואקסטזי בגיל 12, ולאחר כשלוש שנים החל להשתמש בסמים "קשים". בעבר ניסה הנאשם להשתלב במוסדות טיפוליים שונים, לרבות "בית חוסן" בנתניה, ובקהילה הטיפולית "מלכישוע". אך, לרוב הפסיק את הטיפול על דעת עצמו.

קצינת-המבחן התרשמה כי מדובר בצעיר בעל סף תסכול נמוך ונטייה להתפרצויות כעס ותוקפנות, כאשר ניסיונות הגמילה שערך לא הועילו.

הנאשם עצמו הסביר את הסיבה לביצוע העבירות בצורך להשיג כסף למימון הסמים, להם הוא נזקק.

חרף ספקנות שירות-המבחן באשר ליכולותיו של הנאשם לבצע שינוי מהותי ומעמיק, במסגרת מוסד לגמילה מסמים, הומלץ בתסקיר לדחות את הדיון לפרק זמן קצר "על-מנת לבדוק אפשרות השתלבותו בתנאי הקבלה הנדרשים במסגרת אישפוזית, במסגרת תנאי חלופת מעצר".

להשלמת התמונה, יצויין כי הנאשם נתן הדין בשלוש הזדמנויות בפני ערכאות שיפוטיות שונות.

בחודש נובמבר 2001, עמד הנאשם לדין בפני בית-משפט לנוער, בגין ביצוע עבירות של פריצה לבניין שאינו דירה וביצוע גניבה, היזק לרכוש במזיד, שימוש ברכב ללא רשות, נהיגת רכב מנועי ללא רישיון וללא פוליסת ביטוח, וכן החזקת סמים מסוכנים לצריכה עצמית ( ת.פ. 600/00 - בית-משפט לנוער נתניה). על הנאשם הוטלה התחייבות להימנע מעבירה בסך 1,000 ש"ח, וכן פסילת רישיון-נהיגה למשך ארבעה חודשים.

בחודש מרץ 2002, עמד הנאשם לדין בפני בית-משפט לנוער, בגין הצתת מבנה והיזק לרכוש במזיד ( ת.פ. 1044/01 - בית-משפט לנוער נתניה). אף כאן הוטלה על הנאשם התחייבות להימנע מעבירה בסך 2,000 ש"ח, בנוסף לשירות לתועלת הציבור למשך 50 שעות.